הפטר בהוצאה לפועל/ עו"ד עידן קולב

דומה כי מושגים ומטבעות לשון נשגרים בפינו והופכים לחלק משגרת החיים מבלי לשים לב. כך לדוגמא מושגים כגון; הוצאה לפועל, פשיטת רגל ומושגים נוספים בדיני חדלות פירעון הפכו שכיחים יותר בנוף הכללי.

ולא בכדי, מתחילת העשור גדל מספר תיקי ההוצאה לפועל ב- 217%. על פי סטטיסטיקה שפרסמה דוברות לשכת ההוצל"פ מצבת תיקי ההוצל"פ בתחילת 2018 עומדת על 2,484,454 תיקים בסך חוב של כ-  ₪65,000,000,000.

הסיבה לריבוי התיקים נובעת בין היתר בשל התרבות הכלכלית בישראל, סולבנטיות מוגבלת של האזרח וגם נגישות יתרה לעורכי דין, הנגשת מקצוע עריכת הדין וכיוצ'.

סיבה נוספת הינה אורך חיי התיק הממוצע בהוצאה לפועל. על פי תכנית העבודה של רשות האכיפה והגבייה לשנת 2017-18, אורך ממוצע של חיי תיק הוצל"פ הינו בין 9-10 שנים.

בשל כך, פועלת הרשות באמצעים שונים והגדרת מטרות לצמצם את מספר תיקי ההוצל"פ ואת הסכומים המופקדים בידם לגבות.

רוח גבית נוספת הינה החלת חוק חדלות פירעון אשר עתיד (כך יש לקוות) להיכנס לתוקף עוד בשנת 2018.

כחלק מהמאמץ לצמצום התיקים בטרם יחול החוק, נכנס לתוקף ביום 06.09.2015 תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים). התיקון נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, כך שיהיה בתוקף עד ליום 05.09.2018.

התיקון מאפשר הלכה למעשה לקבל הפטר מהחובות מבלי להיזקק להליך פשיטת רגל. מטרת התיקון הינה לאפשר לחייבים מוגבלים באמצעים שאין להם נכסים אבל עומדים בצו החיוב החודשי שהושת עליהם, לקבל הפטר לחובותיהם ולשקם את חייהם.

המשמעות הינה שרק מי שפעל בתום לב, התאמץ ומקסם יכולותיו לפרוע את חובותיו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל וחובותיו האחרים יהיה זכאי להגיש בקשה להפטר ובקשתו תיבדק ע"י רשם ההוצאה לפועל.

התיקון מוגבל ל-6 לשכות הוצאה לפועל בלבד בהן ניתן להגיש את הבקשה.

התנאים להגשת הבקשה הינם מצטברים ולהלן:

1. חייב מוגבל באמצעים מעל 4 שנים ברצף– רק חייב אשר הוכרז ע"י רשם ההוצל"פ כחייב מוגבל באמצעים בארבע שנים שקדמו להגשת הבקשה.
2. סכום החובות הינו עד 800,000 ₪– סך החובות (כולל חובות שאינם ברי הפטר) אינו עולה על הסכום הנ"ל.
3. תשלום סדיר של צו התשלומים החודשי ב-3 שנים שקדמו להגשת הבקשה– כשחייב מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, קובע רשם ההוצל"פ צו חיוב. רק חייב אשר עמד בתשלומיו בשלוש שנים שקדמו לבקשה יהיה זכאי להגיש בקשה להפטר. יודגש כי גם בתקופת בחינת הבקשה, יש להמשיך ולשלם את צו התשלומים החודשי.
4. אין הליך של פשיטת רגל נגד החייב– התנאי הוא שלא מתנהל הליך פשט"ר כנגד החייב בבית המשפט המחוזי ולא תלויה בקשה כנגדו לכינוס נכסיו.

וגם:

• אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול .
• החייב לא צבר חובות חדשים מיום תחילת התיקון (06.09.2015)

חובות שלא יופטרו:

בדומה להליך פשט"ר גם במסלול הפטר בהוצאה לפועל לא יופטרו החובות הבאים:

1. חוב בלתי קצוב.
2. חוק שנוצר במרמה.
3. חוב מזונות.
4. חוב משכנתא.
5. קנס פלילי או מנהלי.

ההליך מורכב מ-5 שלבים:

1. הגשת הבקשה– הבקשה מכילה שאלון וכתב ויתור על סודיות. רבים יזהו את השאלון אשר קיים בו דמיון כמעט מלא לשאלון "הכרזת חייב מוגבל באמצעים". השאלון מטרתו ללמד את קוראו על מצבו הכלכלי של החייב והנכסים שברשותו ביחס לחובותיו. השאלון יפרט את מצבו המשפחתי של החייב, את הכנסותיו והכנסות בני ביתו, את נכסיו, את מטלטליו, את מצב חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו/זוגתו, כרטיסי אשראי, ביטוחים ועוד. ומנגד יפרט את כל הוצאותיו כגון, שכירות, משכנתא, הוצאות קבועות, כלכלה, בריאות, טלפון, מזונות וכו'. כך שבסופו של יום יילמד מהם הכנסותיו אל מול הוצאותיו של החייב. כמובן שכל המפורט לעיל יגובה במסמכים והוכחות. לבקשה יצורף תצהיר החייב המפרט את נסיבות הסתבכותו והצהרה כי האמור בבקשתו אמת.

לאחר הגשת הבקשה:

• • יאשר רשם ההוצל"פ את הבקשה והמזכירות תקים לחייב תיק הפטר.
  • ידחה הרשם את הבקשה.
  • ידרוש הרשם מסמכים נוספים בטרם יאשר או ידחה את הבקשה

1. פרסום ברשומות– בשלב הבא (גם בדומה להליך הפש"ר) תפורסם הגשת הבקשה ופתיחת תיק ההפטר ברשומות ובעיתון יומי אחד ובמקביל תשלח הודעה על פתיחת תיק ההפטר לכל הנושים שצוינו בטופס הבקשה.
2. הגשת התנגדות ע"י הנושים– לנושים תקופה בת 3 חודשים להתנגד לבקשת ההפטר. הבקשה תוגש בכתב לתיק ההפטר ורשם ההוצל"פ ידון בבקשה במעמד כל הזוכים.
3. דיון בפני רשם ההוצאה לפועל– במידה ולא הוגשה התנגדות, יזמן הרשם את החייב לדיון. בדיון יערוך הרשם חקירה כלכלית לחייב על מנת לברר אם אכן עומד החייב בתנאי ההפטר.
4. החלטה– רשם ההוצאה לפועל ייתן את החלטתו בבקשת החייב בסיום הדיון או מספר ימים לאחריו;

-במידה והתקבלה הבקשה- יופטר החייב מכל חובותיו וכל תיקי ההוצל"פ כנגדו יסגרו.

-במידה והתקבלה הבקשה בתנאי מסוים- יופטר החייב לאחר העמידה בתנאי.

-במידה ותדחה הבקשה- יחזור המצב לקדמותו וצו התשלומים יישאר על כנו.

יתרונות ההליך:

• • רשות האכיפה והגבייה מעודדת הגשת בקשות להפטר ומעודדת מתן צווי הפטר. נתון זה מלמד כי רשמי ההוצאה לפועל עושים כל מאמץ להשאיר את החייב בהליך, לאפשר לו להגיש או להוסיף מסמכים. לא פעם מאפשר הרשם לתקן מחדלים ולהשלים פערים על מנת לאפשר לחייב להתקבל להליך.
  • הפטר בהוצאה לפועל יהיה בד"כ קצר מהליך פשיטת רגל, החייב ימנע מ"קלון" הפשיטת רגל.
  • לחייב תשמר הזכות לגשת להליך פש"ר הגם אם לא הופטר במסגרת ההוצאה לפועל.
  • החייב ימנע מתשלום אגרות לכונס הנכסים לפתיחת תיק פש"ר (מסלול ההפטר בהוצל"פ אינו נושא אגרה), ימנע מהגשת דוחות דו חודשיים בפש"ר, שכ"ט עו"ד בבקשת הפטר בהוצל"פ יהיה בדרך כלל זול משכ"ט עו"ד בגין הליך פש"ר.

***הכותב הינו עו"ד לחדלות פירעון וגבייה ומלווה חייבים בהליך הפש"ר.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.