השוק בישראל מלמד כי ברוב המקצועות קיימת הצפה. על מנת להתקיים במציאות הכלכלית במדינתנו נדרשת יצירתיות ופתרונות אחרים אשר לא פעם מעמידים אדם בפני סכנת קריסה כלכלית, זאת לצד יוקר המחייה בישראל ורמת חיים הכמעט נכפית שנהוגה כיום בישראל. לדאבון נפש, בישראל 2016 אין הכרח שלימודים אקדמיים יובילו להצלחה או שהליכה בתלם תאפשר להתקיים בכבוד

רבים מאתנו ניזונים מהלוואות מהבנק, הלוואות חוץ בנקאיות ואמצעי מימון נוספים. גם תרבות האשראי הינה מאוד פופולרית בישראל ומוסיפה לתחושת הסולבנטיות המוטעית שאנו שוגים בה.

התנהלות זו יוצרת פיקציה אצל הרבה בתי אב בישראל באשר למצבם הכלכלי. שעה שהחשבונות השוטפים משולמים נוצרים בורות כלכלים בגין התחייבויות, החזרי הלוואות והוצאות בלתי צפויות.

וכך משפחות רבות מוצאות את עצמן במצב של חדלות פירעון, מכתבי התראה, אזהרות ותיקי הוצאה לפועל, פתאום בבנק פחות נחמדים ומתחילים לרמוז על חוסר סבלנות למצב שנוצר.

וכך בלית ברירה מוצא עצמו אדם מתמודד עם השאלה האם לפנות להליכי פשיטת רגל (פש"ר). אציין כי אין בהכרח מודל אידיאלי לפושט הרגל וכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לדרך ההסתבכות, נכסים, גיל ועוד משתנים.  

מיהו פושט רגל

רשאי להגיש בקשה למתן צו כינוס הוא מי שחובותיו אינם פחותים מ-17,481.54 שקלים חדשים.

על מנת לפתוח בהליך הפש"ר יש לשלם אגרה בגובה 1,600 ₪ (גובה האגרה משתנה מעת לעת).

הליך הפש"ר הינו הליך שיקומי שבמסגרתו החייב פונה לביהמ"ש בבקשה להכיר באי היכולת שלו לפרוע את חובותיו לנושים שונים ומבקש את עזרת ההליך. בתנאים מסוימים גם נושה יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד החייב.

הקונצנזוס הוא שהליך הפש"ר הינו הליך מוקצה, משפיל ומבזה, עיקר הדעה נובעת מדרך התנהלות ההליך בעבר שהיה כרוך בחוסר וודאות, הליך עלול היה להתמשך שנים רבות והיה מתיש את החייב עד לכדי ייאוש אינסופי.

כיום, בניגוד לעבר בשל הרפורמה אשר החלה בשנת 2013 והכניסה לא מעט סדר ויותר וודאות "לכאורה" אולם יחד עם זאת, הולידה גם בעיות חדשות.

הרפורמה בראש ובראשונה תחמה את תקופת ההליך, כך שכל ההליך בכללותו יסתכם לא יותר מ-5 וחצי שנים בכפוף לחריגים.

גם החלוקה הפנימית של ההליך יותר ברורה וקלה יותר למשתמש ממה שהיה נהוג עד 2013.

בעלי תפקיד בהליך:

ביהמ"ש המחוזי

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר)

מנהל מיוחד חיצוני מטעם הכנ"ר

המסלול

הגשת בקשה– הבקשה כוללת תצהיר הסתבכות של החייב בו יפרט אודות הסתבכותו הכלכלית בצירוף אסמכתאות להוכחת האמור במקביל תוגש בדרך כלל בקשה לעיכוב הליכים בתיקי ההוצל"פ מתוקף סע' 77א' לחוק ההוצאה לפועל–יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל.

מרגע הגשת הבקשה חל איסור מוחלט על החייב לפרוע חובותיו לאף נושה ובשום צורה! לנושה אסור לפעול כנגד החייב.

לאחר הגשת הבקשה ובדיקתה יינתן צו כינוס– הצו כשמו כן הוא, מורה על כינוס רעיוני של כל נכסי החייב לטובת הכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) אשר הוא ורק הוא יחליט לגביהם כראות עיניו פעם אחת לטובת נושי החייב ופעם שנייה תוך שמירת זכויות החייב. החייב ישלח הודעה כל נושיו אודות פנייתו להליך תוך 60 יום והנושים יגישו תביעות חוב לכנ"ר תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס

במסגרת הרפורמה הופרט תפקיד הכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לידיים פרטיות. מכרז שנערך מטעם הכנ"ר בחר מספר מצומצם של עורכי דין המשמשים כזרוע הארוכה של הכנ"ר וכפופים לו ומוכתר בשם "המנהל המיוחד"

מרגע מתן צו הכינוס יוטלו על החייב המגבלות הבאות:

החייב לא יוכל להחזיק כרטיס אשראי.

החייב יוכרז כלקוח מוגבל בנק ישראל.
איסור על הקמת חברה ו/או  להיות בעל עניין בתאגיד.
עיכוב יציאתו של החייב מהארץ

חקירה אצל המנהל המיוחד- כעבור תקופה יקרא החייב להיחקר אצל המנהל המיוחד. החקירה תנסה לזהות חורים בגרסת החייב מול הגרסה שהוגשה על ידו בבקשתו, המנהל המיוחד ילמד להכיר את החייב ולהבין את מניעיו ודרך התנהלותו ביצירת חובותיו. במהלך התקופה ממתן צו הכינוס יגיש החייב דוח פעם בחודשיים אודות הכנסותיו והוצאותיו לתקופה שקדמה.

לאחר לא יותר מ-12 חודשים מיום מתן צו הכינוס יכריע המנהל המיוחד בתביעות החוב ויקבע את סכום החובות הקובע של החייב.

מתן צו פשיטת רגל– דיון בבקשתו של החייב יקבע תוך 18 חודשים. במסגרת הדיון תידון בקשתו של החייב להכריזו כפושט רגל ותוך כך יציע המנהל המיוחד תוכנית פירעון לסיום התיק, לעיתים בתאום עם החייב מראש ולעיתים לפי ראות עיניו.

תוכנית הפירעון יכולה להיות מותנית בתשלומים ותנאים נוספים לתקופה של עד 3 שנים או בתשלום 1 אחד תוך תקופה של כמה שבועות ובמקרה זה יינתן הפטר מותנה עד לעמידת החייב בתנאים ובמקרה אחר יינתן הפטר בו במקום, אולם במקרים נדירים מאוד.

בכל שלב של ההליך יכול החייב להגיש בקשה להסדר נושים בו הוא מציע מתווה לסיום חובותיו. בקשה כזו יכולה להיות מוגשת בתאום עם הנושים ובהסכמתם או בלא תאום עם הנושים אשר יתנו את דעתם בכתובים לביהמ"ש לאחר הגשת הבקשה.

ההליך מחריג חובות מסוימים ולחלקם נותן עדיפות על פני חובות אחרים.

עיקר תשומת הלב של ההליך מופנה למספר עניינים

בחינת יכולתו של החייב והתא המשפחתי- מהם נכסיו, מהי יכולת ההשתכרות שלו וכו'..

בחינת תום ליבו של החייב ביצירת חובותיו.

בחינת תום ליבו של החייב במהלך ההליך.

בעיות ברפורמה

לדידי, הרפורמה יצרה מספר בעיות.

נגישות ההליך כיום פתחה שער רחב מדי להיכנס בו. לשם השוואה, על פי אתר משרד המשפטים בשנת 2012 היו כ- 29,725 פושטי רגל ובשנת 2015 נרשמו כ- 50,296 תיקים.

חשוב לזכור כי הסעד של פשיטת הרגל שניתן לאדם חייב הינו ראוי ורצוי עד מאוד אולם, הוא משאיר אחריו אדמה חרוכה של נושים אשר מאבדים את החוב ונגררים למטה גם הם. הפגיעה הינה גם בחייבים שבאמת צריכים את ההליך. משפחות עם ילדים שזקוקים לסעד על מנת להניח אוכל על השולחן ולספק לילדיהם תנאי מחייה בסיסיים נדחקים בין אופורטוניסטים ונוכלים.

בעיה נוספת והעיקרית בעיני- הפרטת מוסד המנהלים המיוחדים. במסגרת עיסוקי אני נפגש עם כמעט כולם וברובם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה. אולם, ישנם מספר מגבלות מנטליות שגם הגדולים ביותר אינם מחוסנים.

מדובר בקליקה וכמנהגה היא נוהגת. לדוגמה, חובות של רשויות ומוסדות גדולים מיוצגים ע"י צד אחד של הקליקה מנגד יושב מנהל מיוחד המצוי באותה הקליקה כך שיד הנלחצת בכנס כזה או אחר היא גם היד אשר תכריע בחוב של עירייה פלונית כנגד חייב פלוני חסר כל.

אין אחידות בין המנהלים המיוחדים, מקרים שעברו תחת ידי הוכיחו גישות שונות לחלוטין בין מנהל אחד למשנהו. בעוד שתפקידו של המנהל המיוחד הינו קודם כל לנהל את ההליך וגם להיות ניטראלי ולדאוג לאיזון הזכויות בין הצדדים, המציאות מלמדת כי מנהל אחד נלחם בחייב למען הנושים, האחר פועל ההפך. האחד רואה את החייב בתור נוכל ואין אחרת וכלום לא ישכנעו שאין מדובר באדם שגזל ופשע והאחר נחלץ לעזרתו של החייב על מנת לחלצו מהתסבוכת שנקלע אליה. מצב זה הופך את ההליך כהליך של הגרלה. כיום לאחר 3 שנים של רפורמה לומדים עורכי הדין של החייבים כי הנדבך המרכזי של ההליך שעל פיו יקום וייפול התיק תלוי במי ימונה כמנהל מיוחד. כיום ניתן לדעת כמעט בוודאות כיצד יתחיל ויסתיים התיק כבר במינוי המנהל המיוחד וזו יציבות שאינה רצויה.

המשך עתידו של ההליך אינו ברור, כונס הנכסים הרשמי הנוכחי מסיים את תפקידו בקרוב, מחליפו יכול ויאמץ גישה שונה. גם המציאות תלמד לדעתי כי הרפורמה מבורכת אך יש בה עוד הרבה פגמים לתקן.

בסיכום הדברים אומר, כי על אף כל המגבלות בהליך אני עדיין סבור כי מי שנקלע למצב בלתי אפשרי ובנסיבות מתאימות הליך הפש"ר הינו אחד הכלים ההומניטריים והחברתיים ביותר שניתן להעניק לאזרח במדינה מתוקנת.

***הכותב הינו עו"ד לחדלות פירעון וגבייה ומלווה חייבים בהליך הפש"ר.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.